|
הספר מתמקד במסתורי נפשם של ישראלים שאיבדו עצמם לדעת, כפי שהדבר מתגלה במכתבי הפרידה שהם הותירו אחריהם, ופרקיו סדורים על פי הנסיבות שבהן החליטו הכותבים להיפרד מן החיים ולבחור במותם (כגון שירות צבאי, אכזבה רומנטית, מחלה). הדברים נועדו לקרֵב את הקוראים, אנשי מקצוע והקהל הרחב, לעולם החשיבה והרגש של הכותבים ולדרכי הביטוי המיוחדות שלהם.
במטרה להתחקות אחר שורשי הישראליות מהזוית האובדנית, הספר אף נותן מקום למכתבי פרידה שנכתבו בתקופת העליות החלוציות ובמהלך שואת יהודי אירופה.
בשולי הספר מתוארים מאפיינים דמוגרפיים-חברתיים של ההתאבדויות במדינה מאז לידתה, הכוללים נתונים על ההבדל בין המינים ובין קבוצות-גיל שונות, ועל המייחד את דפוס ההתנהגות הזו בעיתות מלחמה.
ד"ר ישראל אורון (אוסטרֵאי), פסיכולוג. עוסק שנים ארוכות בחקר ההתנהגות האובדנית, ומרצה בנושא זה במסגרות שונות. כן יועץ לצוותי-חקירה של המשטרה ושל צה"ל במקרי היעדרות ומוות שבהם עולה אפשרות להתאבדות. לפני תריסר שנים יזם את הקמתן של קבוצות-תמיכה להורים שילדיהם התאבדו, והנחה אותן. |