|
חואן רולפו, סופר בן זמננו (1917 - 1986), אחד מגדולי המספרים של מקסיקו. אף כי חיבוריו מעטים השפעתו על ספרות אמל"ט רבה. ספרו פדרו פרמו נחשב ליצירת מופת. לאורך 17 הסיפורים כאן, הוא השמיע קולות של מספרים, החיים או היו חיים את המסופר, כאילו הוזז לפתע מסך מסתיר, שדרכו המתבונן–השומע נכנס על כורחו לעולם אַלים ומאגי. השלווה בעוצמת הקול של רוב המספרים, הנשמעת כאילו דנים בסיפור לילדים, דווקא היא מחייה רציחות ללא חרטה, ובדרך כלל ללא סיבה. בעולם המתואר, המוות האלים אינו יוצא דופן, כי הוא תולדה של העדר ערך לחיים, כשהם בשליטת "המנהג". בכל זאת כשהשומע הבלתי נראה, חש פתאום כאב על מה שהפה סיפר וצייר, הוא לא יכול לעשות דבר כדי לשנות ולתקן, כי הגורל כבר נקבע. לעיתים, הסיפור על סמליו המקומיים, מצביע דווקא על תחושות אדם בן זמננו, אוניברסליות, הקיימת בכל המרחבים, וזאת למרות הנוף הכל כך כפרי והכל כך מקסיקני. ישנה תחושה שאבד הגג המגן, ואין כבר הגנה, כי אבדו מרחבי זמן והיסטוריה. ולא מדובר דווקא ביאוש מקסיקני הנובע מהמהפכה או מהרעיון שנכשלו, אלא מהתחושה הקשה שדורות שלמים של היסטוריה, הולידו עולם ללא תועלת, ממנו התרחקה הגאולה.
(מתוך המבוא מאת פרופ' נחום מגד)
|