|
האם יכול ציור של ילד לספר לנו משהו על מצבו הנפשי? כיצד אנחנו יכולים לזהות סימנים שילדים מנסים לתת לנו בציוריהם?
בצייר לי ציור מתוארים ומנותחים ציורי ילדים המשתרעים מהשרבוטים הראשונים ועד לציורים שנעשו בידי מתבגרים. ותוך כדי זה, המחברת יוצרת כל הזמן קשרים לעולם של משחקי ילדים. היא מציעה גם דוגמאות מהפרקטיקה התרפויטית שלה.
הפסיכולוגיה האנאליטית של קרל גוסטב יונג, הרעיונות של אריך ניומן והפסיכולוגיה ההתפתחותית המודרנית מציעים קווי הנחייה מצוינים בחיפוש אחר המשמעות של ציורי ילדים. ילדים חיים למעשה בתקופה המיתולוגית של אבות אבותינו. בדיוק כשם שהתהליך הגובר של מודעות אצל אבותינו הקדמונים השתקף בסיפורים מיתולוגיים, בריטואלים, בסיפורי אגדה ובאמנות פרימיטיבית, כך משתקף תהליך המודעות של הילד בציוריו. ישנם קווי דמיון בין התוצרים בתקופות שונות של ההיסטוריה של האמנות לבין הציורים הנעשים על ידי ילדים בגילאים שונים.
ספר זה הוא כלי עבור תרפיסטים במשחק, תרפיסטים באמנות, תרפיסטים במשחק בחול ומורים. ישנה חשיבות עצומה להבין את ההתפתחויות הנורמאליות הן בציורי ילדים והן במשחקיהם, לפני שאנחנו יכולים לזהות סימן המאותת על כך שמשהו אינו בסדר.
|