הספר מספר מנקודת מבט גברית ייחודית על האנורקסיה נרווזה. זהו סיפור אוטוביוגרפי של בחור צעיר הנאבק במחלה זו.
מאבקו של מייקל קרסנואו באנורקסיה החל בשנת 1984, כאשר למד בתיכון. בספר זה הוא מפרט את מאבקיו היומיומיים, את רגשותיו ואת חוויותיו בצורה סיפורית, מה שהופך את הספר לנגיש לכל הקוראים. כשהוא מתעלם מהסטטיסטיקה ואינו מתיימר להיות מומחה להפרעת האכילה הזו, מייקל פשוט מספר לקוראים כיצד נראו חייו, וכיצד השפיעה האנורקסיה על חייו ואפילו שלטה בהם, עד לנקודה שבה שמר על משקל של 34 ק"ג, כשגובהו 1.79 מ'. מייקל נפטר באוקטובר 1997 בגיל 28, שלושה ימים לאחר שכתב את האפילוג האחרון של ספר זה.
כל מי שסובל מאנורקסיה או מכיר מישהו שסובל מהפרעה זו, לומד שאנורקסיה אצל גברים היא בעיה רצינית, ויש לתת עזרה פסיכולוגית ורפואית לנערים ולגברים הנאבקים בה... ייתכן שכאשר הספר הזה יצא לאור יבינו גם הגברים הסובלים מההפרעה שהם לא לבד, ושהם לא סובלים מ"מחלה של נשים". הם יוכלו להיחשף מבלי לחוש מבוכה".
הסיפור של מייקל יעורר מבוכה, תסכול ועצב אצל הקוראים, בין אם הם מתעניינים בהיבט האנושי, ובין אם הם בעלי מקצוע כמו פסיכולוגים, פסיכיאטרים, רופאים, אחיות, עובדים סוציאליים, יועצים לבריאות הנפש או אולי מורים, חברים לעבודה, ידידים או קרובים של גבר הסובל מאנורקסיה. הספר חיי כגבר אנורקטי מתחיל לשפוך אור על הבעיה זו, שהידע לגביה והעיסוק בה כה מעטים, אנורקסיה נרווזה אצל גברים צעירים. |